בלילה
החם אני תולה כביסה צבעונית במרפסת. שקט עייף מסביב אך בראשי עדיין המולת
היום: מילים, רגשות, שאריות מחשבות, אי שקט משווע! והנה, אט אט, שלווה כבדה
נוחתת חרש, חוט ארוך ודק של הבנה ברורה, השברים מתחברים.
שלושת ילדיי ישנים עמוק בחדר הסמוך. שלוש ישויות קטנות פועמות בקצב, נושמות בכבדות, משלות בי ביטחון. מאתגרות קבעונותיי, מציתות בי חמלה קלושה באש יפה ומבויתת, שאריות מדורת חורף לוחשת ולוחשת.
והערב שער קיץ, המנגינה מתחדשת. שנה חדשה נוחתת בי בהדרגה ברעש גדול. מצוקות דוקרות מפנות מקום להשלמה נעימה. הכביסה עוד לא תלויה, הכלים בכיור, פח האשפה מתפקע. מטלות היומיום מזכירות לי - אתה עדיין חי!
(תמונה: משה אליהו)
שלושת ילדיי ישנים עמוק בחדר הסמוך. שלוש ישויות קטנות פועמות בקצב, נושמות בכבדות, משלות בי ביטחון. מאתגרות קבעונותיי, מציתות בי חמלה קלושה באש יפה ומבויתת, שאריות מדורת חורף לוחשת ולוחשת.
והערב שער קיץ, המנגינה מתחדשת. שנה חדשה נוחתת בי בהדרגה ברעש גדול. מצוקות דוקרות מפנות מקום להשלמה נעימה. הכביסה עוד לא תלויה, הכלים בכיור, פח האשפה מתפקע. מטלות היומיום מזכירות לי - אתה עדיין חי!
(תמונה: משה אליהו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה