יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

הלל מת

הלל מת ביום שישי 
פתאום

הלל מת 
חסרים המבטים החטופים
ברכת הדרך
ושלום על אופניים
חסרה בת שחוק תמידית על השפתיים
ובליל שבת הוא לא יבוא שוב לבקש ממני יין
ובינתיים
הלל מת 
צריך לומר זאת שוב ושוב
לגלגל את הבשורה המכאיבה על השפתיים
הלל מת 
שבועות חלפו
מה יהיה עם הילדים
מסתכל עמוק הנה ריקים שמיים

מה אני עושה פה
קהילה קדושה של מביטי אל על
השמש כבר ירדה
והם תיקנו את החשמל 
רשימת האסונות מתארכת בינתיים
"תפנו את הילדים מהבתים" 
"יש שריפה, אין פה מים"
פורענות מן השמיים
צירוף מקרים אומלל 
אשמנו
התחטאנו כלפי אַיִן
הילדים פותחים ידיים
מעגל בלי קואורדינציה
מגלגל דמעת פרידה על העיניים

ובינתיים
עוד שלום
ועוד קורבן עוֹלָה עוֹלֶה ומרחף אל השמיים
הריקים
אני מביט בהם
ריקים 
כואבים אותי עד עומק תהום הנצח הסתמי...

והנה עלה הבוקר
קם ומסדר ילקוט 
בוצע לחם 
ומבריש שיניים
מתנשם עמוק
מוחא כפיים
מחייך 
עומד יפה בתור
משלם כשמבקשים
לא שוכח בכל יום לשתות חמש כוסות של מים
צג שפיות רגעי
הכל בסדר
בינתיים  

(לזכרו של ידידי הלל רודיך)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה