שיר הלל בשעת הפסקת מים

כשאין זרימה רציפה
בצינורות נפשי
כל הלכלוך
שדבוק בדפנות
משתחרר

וכשחוזר הזרם
אחרי כמה זמן
נפשי נקיה שוב...

ואני פנוי מחדש לתלאותיה

בלדה לדו-אופן גזול (ללא גלגלי עזר)

משאבה דור גימל רב-תכליתית
אסופה לעד במעבה הבוידעם
שאריות אוויר צועקים צינורותיה
לא ימלאו שוב
צמיג חרוץ
מקוץ
או חלודת מסמר

קסדת ילדי מושלכת על מפתן הבית
עזובה מתלתלים
מנוערת מזיעה
לא תגונן שוב
על מגע גולגולת מתהפכת
אל אספלט מדרכת

בני רוכן קודר
שערו אפל
מחשבותיו בלי הרף
אלוהי הילדים כבר לא מרחם על ילדי