על סף התהום

יְשִׁיבָה בָּרֶכֶב עַל סַף הַתְּהוֹם

מִסְעַד הַמּוֹשָׁב מְדַשֵּׁן רֹאשִׁי

הַהֶגֶה שִׁבְטִי וּמִשְׁעַנְתִּי

כּוֹס הַקָּפֶה רְוָיָה

עַמּוּד חַשְׁמַל חוֹתֵךְ אֶת הַנּוֹף

צָפוֹנָה וְנֶגְבָּה

עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים

וְצִפּוֹר מִתְלַבֶּטֶת מְרַחֶפֶת בֵּינֵיהֶם

שָׁרָה אֶת שִׁירַת הָעוֹמְדִים עַל סַף

גֵּיא צַלְמָוֶת מִתְפַּתֵּל קָרוֹב

כִּמְעַט מְפַתֶּה אוֹתִי לִדְאוֹת מֵעָלָיו

לָטוּס בִּנְשִׁיקָה חֲלוֹמִית

עַד הַצַּד הָאַחֵר

אֲפֵלַת צָהֳרֵי הַחֹרֶף מַכָּה בִּי

וּמִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹשִׂים לִי אֵירוֹפָּה מֵעַל לְאַשְׁמוּרוֹת עֵינַי

שֶׁקֶט צָלוּל שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת

שֶׁקֶט מָוֶת שֶׁל הָרִים רְחוֹקִים

נְטוּשֵׁי עֵץ וְאָדָם

דִּמְעָה זוֹלֶגֶת

מְטַשְׁטֶשֶׁת

עוֹרֶכֶת לְפָנַי שֻׁלְחָן

עַל סַף הַתְּהוֹם