יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

ריב

אני חמור גדול
אם לא הייתי חמור גדול 
הייתי חמור קטן 
אולי הייתי מצטמק לאיטי 
עד שהייתי הופך לגרגר 

הכלב נובח בחוץ 
האנשים משוחחים בקול רם מדי 
את ישנה לידי 
אחרי ערב של שתיקה

אמרתי הרבה שטויות היום 
הכעס הדהד בתוכי כמו חיה פצועה
ואף אחד לא רצה לשמוע
הייתי כל כך לא נחמד אליך בשבת 
שלא הבנת שאני במצוקה גדולה

אולי אבכה מתוך שינה
אולי ארדם מתוך בכי 
אולי אבכה מתוך השלמה
וסליחה גדולה תהדהד בחוץ 
ותיכנס פנימה
בהשלמה גדולה

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

הנפילה

הקאתי מחברות של שיגעון 
השעון נזל 
שעות רקדו 
נותרתי ללא זמן 
מביט 
אל תוך חלל עצום
מילים נשרו
דימויים של מסכנות ותימהון

שירה נובעת מייאוש
חיים מתוך תקווה

תוך כדי


תוך כדי שנישקתי אותך הטלפון צלצל 
אני חיית תגובה מיומנת 
לא מפספסת הזדמנות 
כשקראת לי לשוב ולשחק איתך
בדקתי אימייל 
כי לא נשתנה הבוקר הזה מכל הבקרים
אני כלוא בתוך סירה ששטה אל עבר מפל מתגעש

יום שני, 26 באוגוסט 2013

מאחורי כל זה מסתתר אולי אושר גדול

הילדה שלי
תשקיף בעיניים זקנות ובורקות אל המאה הבאה
היא תראה קופים רצים ל-100 מטר משוכות 
ומכתשי המאדים 
יהיו לה כסלעי הגיר של חורשת הירח בילדותי
והיא תהיה נבונה ויפה
כפי שלא אוכל לדמיין 
והעתיד הפוליטי של הדור שלה
יוכרע בהחלטות הרות גורל 
כמו בכל דור
וגם לה יאמרו שהולך ופוחת הדור 

אבל אני עדיין כאן
אני חושב שאני אדם טוב, אבל לא בטוח 
ואוהב לאהוב
אבל בלי סבלנות לטיפשות ולרוע
ולאנשים שגוזלים אנרגיה בלי להרגיש

מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול 
מה יעזור לך שתצחק בחוץ ותבכה בפנים
בקול גדול מכה על חטא ביום הכיפורים 
"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" 
אתה צריך לעשות לנו נחת 
וגם הנכדים צריכים לעשות לנו נחת 
"אושר גדול, אושר גדול" 
החתולים של ילדותי מייללים בקבריהם
קרעו בחרונם את עורקיו הראשיים של בית הכנסת המנופץ 
הרי נפשי הוא 

 והנה בגרתי 

גם חכמתי 
גם השכלתי 
ואני חשוך אשלייה, חשוך אושר 

רק תקווה קטנה
להספיק לאהוב אתכם
עד רדת ערב חיי
את מרצפת הזמן והגורל הזו לחלוק אתכם 
בטרם תבואנה הבשורות הרעות 
להוריש לכם קצת אהבה וביטחון ושפיות 
רשת חיסכון למען הדורות הבאים 

  
 (צילום: משה אליהו)

שיגרה

חוזר הביתה
עוד לא עצרתי לנשק אותך
וממהר לשים כביסה במכונה
לקפל שמיכה שהושארה על הרצפה 
והשירים מהקלטת שנוגנה באוטו כל הדרך 
מתפזמים הם על שפתיי מבלי משים
והכיסים שלי תפוחים ממפתחות 
ומשברי מידע 
קרעי פרסומת 
רסיסי חלום 

הביטי בי,
אני כולי תוצר מודרני של תרבות פרומה
עם ניסיונות מטמטמים 
לשבור, לבנות ולהנדס שיגרה 
והנה בני שוכב על יד
מדמדם בחום בחלומות הקיץ 
אני מביט בו
הוא צוחק עלי

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

היום (פעולות)



קמתי, פיהקתי, נישקתי, נעלבתי, כעסתי, שמעתי, דיברתי, הלכתי, לבשתי, נעלתי, חבשתי, התקלחתי, הסתבנתי, גירדתי, חרבנתי, השתנתי, ניגבתי, הורדתי, צחצחתי, פתחתי, סגרתי, פרשתי, התנגבתי, קצצתי, קילפתי, פתחתי, סגרתי, אכלתי, שתיתי, מזגתי, צחקתי, התעצבנתי, מיהרתי, זירזתי, החזקתי, נישקתי, נישקתי, הצחקתי, העמסתי, התנעתי, נהגתי, ישבתי, השמעתי, אותתי, סובבתי, בלמתי, עצרתי, הגברתי, סירבתי, התעלמתי, המשכתי, ראיתי, צפיתי, נשמתי, התבוננתי, חשבתי, התבאסתי, פיהקתי, דיברתי, שוחחתי, הקשבתי, הגעתי, האטתי, נופפתי, חשבתי, התבאסתי, המשכתי, התעלמתי, עבדתי, חשבתי (והשעה רק 8 בבוקר)

סביבת עבודה



אני יושב רוב היום מול מסך. המסך מהבהב אבל זה לא מפריע לי. אני בקושי שם לב שהוא מהבהב. לאחרונה אני מקשיב לצ'ייקובסקי. דיסק אחד של המיטב. אבל לפעמים זה מפריע לי להתרכז. אני כותב לעצמי משימות כדי שלא אשכח מה אני צריך לעשות. אני צריך להספיק הרבה. אבל זה לא העיקר. העיקר זה להישאר מפוקס. העיקר זה לא לשים לב איך הזמן עובר. איך החיים החד-פעמיים נוזלים בין האצבעות של הרגליים. וגם אותן שכחתי כבר מזמן לגזור. אני מוזנח לאחרונה. אבל גם שם לב לזמן שעובר. ומה עושים עם זמן שעובר. כל שנייה היא כמו מוות קטן. כמו השפירית שמעכתי אתמול ברגל כי נכנסה אלינו הביתה. מה היא בכלל הפריעה לי? אבל בעטתי אותה החוצה עם הרגל, רק ניסיתי להוציא אותה החוצה, בכלל לא התכוונתי למעוך אבל ככה זה יצא. ואולי חשבתי שהיא יתוש ותעקוץ את רוני כל הלילה ורוני תקום בבוקר עם פנים נפוחות אבל עדיין מחייכות כרגיל ונצטרך להוציא לה את כל הירוק מהעיניים כי צינור הדמעות שלה חסום אין מה לעשות צריך לחכות זה אמור לעבור עד גיל תשעה-עשרה חודשים משהו כזה ואם לא אז צריך לחשוב מה עושים פעם היו עושים ניתוח קטן בשביל זה גם היום עוד עושים לפעמים אבל תחכו רוב הסיכויים שזה יעבור לבד.

שיר אהבה



היום תורי לסגור את הבית
התורנות הזו לא רשומה בשום מקום
ואף אחד לא בודק אם איחרתי
ואם אחסיר אין מי שיחליף

אספתי מגבות רטובות מרצפה ומיטות
קיפלתי מצעים
אספתי צעצועים לתוך תיבה גדולה
מיינתי חלקים של פאזל פו הדוב
הכנסתי נעליים לארון וגם סנדלים
סגרתי את המחשב הקטן וקיפלתי לתוך התיק
סגרתי אורות מיותרים
רוקנתי את האמבטיה של הודיה
קיפלתי את הרגלית ושמתי מאחורי המיטה
אספתי טישואים מהרצפה וגם שאריות של פדים שרוני זרקה
אספתי דפים
סידרתי את מברשות השיניים והמשחה בכוס האפורה
סגרתי את האור בשירותים
אבל לפני זה לא שכחתי לנגב את המים במגבת הרצפה
קיפלתי את הכיסאות וטיאטאתי את הסלון
מילאתי בקבוקי מים ושמתי במקרר
אספתי כלים מלוכלכים לכיור
רוקנתי את התיקים של הילדים
תליתי את התיקים בוו מאחורי הדלת והשתדלתי לא לעשות רעש
מילאתי בקבוק מים נוסף שמצאתי ליד המיטה של איתן
ושמתי במקרר
קיפלתי כביסה
תליתי בארונות, הייתה בעיקר כביסה של הילדים
הכנסתי כביסה לבנה והפעלתי
לא שכחתי לשים מרכך הפעם
הטבתי את השמיכות מעל רוני ואיתן
הוצאתי את הכרית של רוני מהמיטה, שלא תיחנק בטעות
נתתי להם נשיקות
אבל בעדינות
שלא יתעוררו
סגרתי את החלון מעל המיטה של איתן, נהיה קר בלילות
שמתי כמה בובות זרוקות על המדף
רוקנתי את פחי האשפה הקטנים לתוך הפח הגדול בסלון
אחר כך ארוקן גם אותו
אבל זה יקרה בסוף, אחרי שאשטוף כלים
תמיד אני משאיר את הכלים לסוף
אולי בגלל שזה הדבר שאני הכי שונא לעשות
אולי בגלל שצריך להרטיב את הידיים

בסוף שטפתי כלים, לא לפני ששתיתי כוס מים
את המגש של כיסא האוכל של רוני כבר לא היה לי כוח לשטוף
אז השארתי אותו על הכיריים
כאילו במקרה
רוקנתי את הפח
הוצאתי שקית חדשה ושמתי בפח
שמתי עליה את המכסה

כל זה לקח לי 47 דקות בדיוק
התחלתי ב-20:34
סיימתי ב-21:21
במשך כל הזמן הזה ישבת מול המחשב
קראת, ואולי גם כתבת אימיילים
ובדקת מה חדש בפייסבוק
וביקשת ממני להכין לך קפה כי את נורא עייפה
הכנתי
לילה טוב