יום שלישי, 23 ביוני 2015

אנושות רטלין

אני צורח בלחש "יברכך אדוני וישמרך",
כמו שלא צעקתי בבית הכנסת בילדותי.

קולי משליך טליתות
מסיר מטפחות
קורע מחיצות.
הכעס אגור בי כקפסולת רעל
עטי מכונת ירייה מכוונת היטב.
הכאב חוט דק
שקית גדושה מתחת לעור.

אנושות פצועה מוטלת בצד הדרך,
פניה כתמול שלשום,
אינה מבחינה בהבדל.
חבולה מזדחלת מידפקת על דלתי,
אנושות רטלין,
טרף נחשים,
צעירה תמידית מוכת זלזול.

אני סוהר קשוח
אני מלמד אותה לשמור על הכללים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה